הפעם אני בוחרת לדבר על עננה שמרחפת מעלינו, עננה שלצערי אני מגלה שכאשר היא שם, היא מעיבה על הזוגיות.
והיא נוכחת גם כשיש הכנסות יפות מאוד, וגם כשפחות.
אז בואו נדבר על זה – חרדה כלכלית.
יכולתי לחפש בגוגל הגדרה רשמית, אבל אני בוחרת לספר לכם על חרדה כלכלית מהחוויה שלי, כבעלת משפחה בעצמי וגם כמאמנת כלכלית.
מי שיסתכל מבחוץ (כולל בן/בת הזוג) יחשוב שהאדם שלפניו, הוא “טיפוס לחוץ”, “קמצן”, “לא יודע ליהנות מהחיים” ועוד תיאורים.
במרבית המקרים, האמת היא, שהוא פשוט חרד.
הוא חרד מסיטואציה בה יהיה חסר יכולת כלכלית, להעניק למשפחה שלו ולו, את החיים שהוא כל כך רוצה עבורם.
חרדה כלכלית היא לא משהו שנולדים איתו, זה משהו שמתפתח עם הזמן. עם האחריות שמתווספת עם השנים, עם חוויות בהן התחדד לנו שכסף הוא בסיס מהותי לחיים תקינים.
זה יכול להיות כתוצאה מכך שבן הזוג הוא ההיפך, ועם השנים אותו אחד, לקח על עצמו (מכורח המציאות) להיות בתפקיד השוטר.
וזה לא כיף בכלל.
- זה מעיב על הזוגיות
- מעכב את ההתפתחות והצמיחה של המשפחה
- מכניס מתחים רבים לחיים
- ומהמתח, גם הבריאות עלולה להיפגע.
אז איך מפחיתים את חרדה כלכלית?
הצעד הראשון – ביחד.
הבסיס להפחתת החרדה, הוא קודם כל להבין ש”השוטר” לא נהנה מהתפקיד שלו. שהוא היה שמח מאוד לוותר עליו. להבין שהוא באמת חרד והוא זקוק לעזרת בן/בת הזוג. הוא בעיקר צריך להרגיש “ביחד”.
להרגיש שהאחריות והניהול הכלכלי הוא משותף.
הצעד השני – תכנון משותף
התכנון והוודאות מעניקים שקט ובטחון. שבו יחד, דברו על הדברים שצפויים בתקופה הקרובה. תקשיבו אחד לשני. תכננו יחד בהתאם את ההוצאות וההכנסות של החודש הקרוב.
ברגע ששמים מספרים בטבלה, רואים את המצב בצורה ברורה, ועושים שינויים בהתאם, 50% מהחרדה פוחתת.
בן זוג החרד, כבר לא מפתח סימולציות פסימיות לעצמו בראש.
הכל ברור. הכל על הנייר.
הצעד השלישי – ליישם את התכנון
לדעת שהתכנון שהכנו, הוא המסלול שלנו החודש. שני בני הזוג צריכים לעשות מאמץ לעמוד בתכנון.
הצעד הרביעי – גמישות
יחד עם זה שיש תכנון וחשוב לעמוד בו, צריך גם לגלות גמישות, כך שאם יש הוצאה בלתי מתוכננת, דברו עליה.
תסכימו יחד שזה בסדר להוציא אותה. תחשבו יחד, איך אפשר להפחית במקום אחר.
עם הזמן, הבטחון של שני בני הזוג יתחזק, ונכוחות של חרדה כלכלית תפחת.
