בנוסף לדירוג האשראי, שמופק על סמך נתוני בנק ישראל, לכל בנק יש דירוג לקוחות פנימי משלו, בגין כל לקוח ולקוח של אותו בנק ולפי פרמטרים ודירוג הפנימי שקבע כל בנק לעצמו.
לדוגמה: בנק דיסקונט מבצע דירוג לקוחות לפי אותיות, ואילו בנק הפועלים מדרג במספרים 1-10.
מה כל בנק בודק לצורך דירוג לקוחות?
- מסגרת אשראי – הבנק בודק איך הלקוח פועל בתוך מסגרת האשראי על בסיס חודשי. כל לקוח צריך להבין שמסגרת האשראי הניתנת על ידי הבנק הוא סכום חרום, כך שאם יש מסגרת של 10 אסור להשתמש ביותר מ 2-3 כי השאר הוא לעת חרום.ניצול מקסימלי מראה על חוסר אחריות של הלקוח בהתנהלות הכלכלית.
- מוסר התשלומים של הלקוח – חריגות, פיגורים, מושלך ועוד. גם ברמה של 3 ש”ח. דוח חריגות לא מתבצע בסניף הבנק של הלקוח אלא במחלקת תפעולי במטה.
- התנהלות – ניהול החשבון בתוך המסגרות.
- אמינות – אם לקוח הבטיח להפקיד כסף ולא הפקיד זה יפגע באמינות בקשר עם הבנקאי.לקוח שבא לבנק ומתחנן שלא יחזירו לו שיק או משכנתה, זה אותו לקוח שימים לפני כן חגג בשופינג או יצא לחופשה ולא עניין אותו השוטף.זה מה שהבנקאי חושב עליו.
- מחזור הלוואות – כשיש ללקוח מסגרת מנוצלת במלואה + כרטיסי אשראי חוץ בנקאי + הלוואות + התחייבויות קבועות. הלקוח מגיע למצב שכושר ההחזר שלו לא מספיק לשלם לכולם, ואז הוא פונה לדרך של מיחזור הלוואות או בשפתנו, גילגול הלוואות ובכך הוא מהווה סיכון לבנק.
צריך לזכור כי הלוואה הכי טוב לקחת, כשלא באמת צריך לקחת אותה. ומי שחייב לקחת הלוואה מהבנק אז הבנק יתמחר אותה בריבית גבוהה והאשראי יהיה יקר יותר. - מכלול – לצורך דירוג לקוחות הבנק מסתכל על מספר היבטים שהם כושר פירעון + נכסים + בטחונות. הבנק ישאף לביטול כרטיסי אשראי + סגירת המינוס והקטנת המסגרת ומעבר לשימוש בכרטיס דירקט.
- חשוב לדעת שבניגוד לדירוג האשראי של בנק ישראל שמוחק נתונים שליליים לאחר 3 שנים מיום היווצרם, הבנק אינו מוחק נתונים וכל נתון שלילי נשאר לדיראון עולם.
