אתם זוכרים כשהיינו ילדים היתה לנו קופת ‘דן חסכן’ שהינו שמים בה את כל המטבעות שהיו לנו והרגשנו נורא עשירים? הרבה אנשים היום מרגישים תסכול כי הם מבינים את חשיבות החיסכון, ולמרות שיש להם הכנסה יפה כשהם מסתכלים בסוף החודש לא נשאר כלום. הכסף נוזל בין האצבעות ולא מצליחים לחסוך.
אז איך בכל זאת אפשר לעשות את זה ולהתחיל לחסוך?
הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להגיע למצב שההכנסות גבוהות מההוצאות. הרבה אנשים מעדיפים לדלג על השלב הזה ולהתחיל ישר משלב החיסכון והשקעה של הכספים – וזו טעות גדולה.
לדאוג שהפער בין הכנסות והוצאות יהיה חיובי זהו הבסיס, אחד מן היסודות של כל הבניין, שקוראים לו ‘חופש כלכלי’.
אי אפשר להתחיל צמיחה כלכלית מבלי שההכנסות לפחות שוות להוצאות.
הדרך לסגור את הגירעון ולוודא שההכנסות גבוהות מהוצאות היא ע”י בניית תקציב.
הרבה אנשים טועים וחושבים שתקציב הוא כלי שגורם לנו “להתקמצן”. זה לא נכון. בדיוק להיפך – תקציב הוא כלי תכנוני, שאם עובדים איתו נכון אפשר בעזרתו לקנות הכל ולהגשים הרבה חלומות.
אחרי שהכנסות גבוהות מהוצאות מגדירים בתקציב סכום לחיסכון.
טעות נפוצה שאנשים עושים, שהם אומרים “קודם נשלם עבור כל מה שחייבים, ומה שיישאר נחסוך”, וראו זה פלא – אף פעם לא נשאר.
הפעולה הראשונה שעושים כשנכנסת המשכורת היא הורדה קבועה, בהוראת קבע, של סכום מסוים בהתאם ליכולת.
לפני שמשקיעים צריכים לשאול 4 שאלות
- מה המטרה לשמה אנחנו חוסכים – בר/בת מצווה, השכלה גבוהה לילדים, טיול משפחתי לחו”ל, החלפת רכב, הגדלת הכנסה לפנסיה?
- מה הסכום ההתחלתי שיש לנו – 200 ש”ח, 500 ש”ח, 5000 ש”ח?
- מה הטווח ליעד החיסכון? לדוגמא, כאשר חוסכים לבר/בת, חשוב האם מתחילים כאשר הילד/ה בגיל 6 או 12.
- מה רמת הסיכון שאנחנו מוכנים לקחת?
משוואת הסיכוי/סיכון אומרת; ככל שאנחנו מוכנים לקחת סיכון גבוה יותר, כך התשואה גבוהה יותר. ככל שאנחנו עושים השקעה לטווח ארוך יותר, כך אנחנו יכולים לקחת סיכון גבוה יותר.
גם אם כרגע היכולת שלכם נמוכה תתחילו בסכום קטן. זכרו שבטבע כל דבר מתחיל בקטן – אדם מתחיל בתינוק, עץ אלון מתחיל בבלוט, אפילו סופה מתחילה בטפטוף.
לכן הדבר הכי חשוב הוא בעצם להתחיל.
